Bookmark and Share

אהבה ללא תנאי.


סיפור חיים.

 

לראשונה בחיי במסגרת הגעתי לחרות, מרשה אני לעצמי לחשוף, כי סיפור זה הוא אודותיי לאחר 16 שנים של עבודה פנימית.


זהו סיפור חייו של אדם שהדבר היחיד שהניע אותו כל חייו היה לפגוש ב"אהבה ללא תנאי"- אהבת אמת שמתקיימת לה לראשונה בינינו לבין עצמנו ולאחר מכן בינינו לבין הבריאה כך לי הוא אמר.
סיפור זה, שהיה כבר כתוב מראש באחד הספרים העתיקים והקדומים ביותר בעולם, מעולם לא סופר לאותו אדם ועל כן יצא הוא למסע שבו את הדברים הבאים הוא גילה...

מסע אחר

אדם זה נפגש עם עצמו במחוזות השונים והמורכבים ביותר של החיים, מחוזות שאיפשרו לו להשיג את היקר מכל, את עצמו. נאלץ הוא להיפרד מכל חלקה טובה או רעה שפגש בדרכו, להיוולד מחדש, להשתחרר מכבלי העבר, לאהוב את עצמו שוב, לקבל את עצמו כפי שהוא, לצחוק, לשמוח מכל ליבו, לאהוב את החיים באמת - אילו הם רק חלקים מהרווחים אשר מבטאים את מסעו.

תהליך זה, הצריך שנים רבות של הקרבה, התמדה, מחקר, גילוי, בנייה והרס וחוזר חלילה, יצירה, כאב, אובדן, אבל, בלבול ועוד. אילו הם רק חלקים מהאובדנים של מסעו.
ייתכן וזהו המסע הקשה ביותר שאדם עשוי לעבור בחייו.

היו אילו שנים רבות של קילוף שכבות רבות מהעבה ביותר לדקה ביותר של עצמו, גילוי של "העצמי האמיתי" וחיבור של כל החלקים הפנימיים איתם הוא נולד. חלקים אשר החלו להתרחק זה מיזה במקום להתקרב זה לזה ולהתאחד וכך ליצור אדם בריא בנפשו ובגופו.

בדומה לחלקים של פאזל שהגיעו בקופסא סגורה שאותם לעיתים לוקח חודשים רבים לבנות או ליצור וכך ניתן יהיה לראות חלקים של היצירה עצמה, אותו פאזל שלעיתים מגיע בחלקים גדולים ואז ההרכבה שלו פשוטה למדיי ומנגד, פאזל שמגיע בחלקים מאוד קטנים ושם העבודה רבה ומפרכת. פאזל זה שנראה לו לעיתים חסר סיכוי לבניה, הפתיע אותו ואף הצליח להפתיע את המומחים הגדולים ביותר לדבר.

מדהים היה לגלות, עד כמה כח סבל, התמדה, סבלנות, כח רצון ואמונה נדרשו על מנת לחבר בין החלקים השונים. עד שניתן היה להתחיל לראות קצה של חוט או קצה של תמונה ואף בכלל. היאוש לעיתים גבר אצל כל משתתפי המסע, אילו שהשתתפו בבניית הפאזל ואילו שהשתתפו בתהליך הטיפול, הריפוי וההחלמה של יוצא המסע.

נראה היה שהיאוש הינו חלק בלתי נפרד מהמסע עצמו שדורש לרוב הרבה אומץ, מאמץ, אמון ולקיחת אחריות על החיים. המסע דורש ידיעה פנימית כי לדרך המפותלת הזו בתוכנו, ישנן שכבות רבות שמסתירות או חוסמות את הראיה ועל כן קשה לעיתים להבחין בשבילים הקטנים שיכלו לקצר את הדרך או מנגד להקל עליה משמעותית.


חלקים מתגבשים

ל"פאזל" הזה יש שמות רבים ומגווונים, יש הקוראים לו: "פיצול"- ככל שהחלקים הפנימיים מתאחדים, הריפוי מתחיל להתקיים ועם הזמן מתגבש לו "עצמי" יציב ובהיר. לתהליך ההחלמה הזה, יש המכנים אותו בשם -" אינטגרציה פנימית" ואומר קיום של כל החלקים הפנימיים, יחד עם האפשרות לחיות בשלום פנימי וחיצוני בעצמנו.

חיים אינטגרטיבים אילו מאפשרים: להרגיש, לחוש, להבין, לדעת, לאהוב, לשנוא, לכעוס, להאמין לעצמנו ולדרכנו הייחודית. מאפשרים הם, לסלוח לעצמנו אודות בגידות בעצמנו ובסביבתנו, לסלוח אודות חיים אותם ניהלנו מבלי לדעת כי מדומים היו הם ואף אשלייתיים לעיתים. 
 
צוואות או ירושות בחומר ובנפש האדם, ניתן לשנות וליצור מחדש ומתברר שבדיעבד, אפילו ניתנת לנו הזכות להוריש לעצמנו צוואה או ירושה בריאה הכוללת בתוכה גם את ההיבטים החומריים וגם את ההיבטים הנפשיים של האדם כאחד.


אחד הגילויים הגדולים והמשמעותיים ביותר אותם הוא גילה במסעו היה, כי הפר את נשימתו פעמים כה רבות וכי הנשימה משקפת לו את עצמו. הנשימה משקפת את החוויות הפחות נעימות של חייו ועל כן נעדרת היא לעיתים או פשוט כאינה קיימת כלל. הנשימה משקפת לו את המרחב אותו הוא הרשה לעצמו לחוות, כביטוי לנשמתו ולהוויתו.

הנשימה משקפת את תהליך ההחלמה. תהליך זה רכש לעצמו שמות רבים עם השנים וביניהם: "תהליך פנימי","גילוי של "העצמי", "קבלה", "חזרה הביתה", "חזרה לבית הנשמה" וכהנה וכהנה. אני נוהגת לקרוא לתהליך זה "ריפוי של העצמי"- שמכיל בתוכו ריפוי של הגוף, הנפש, הרגש, השכל והרוח ובכך מאפשר חזרה לגן העדן.


תיקון הנשמה

לאחר המסע המפרך של בניית הפאזל במלואו ותהליך הריפוי של עצמו, נאלץ הוא להיפרד מ"ביתו הפנימי" המפואר, הבטוח, המוכר והיציב שבנה הוא לעצמו. רק אז פינה הוא מקום להגשמת יעודו המלא. משהבשיל ופינה את עצמו מעצמו, נפגש הוא "בבית הנשמה" וחש מוכן לשרת את הבורא והבריאה בעזרת ידע ואיכויות מולדות איתם הגיע ובורך בצאתו לדרכו.

תהליך זה נהוג לכנות בשם: "תיקון של הנשמה" דבר אשר מוביל בהכרח לאיחוד של כל גלגוליו שאותם הוא עבר. אותו עובר המסע הופך להיות "צינור" כלי שרות נקי לשרות הבורא והבריאה. חש הוא - כך הוא אמר, כי כל רמות תודעותיו הופכות הן לאחד, הצאקרות נפתחות במלואן והוא עצמו הופך למה שנוהגים לכנות בשם "מואר".
שמות אילו הם רק כינויים של תהליכים מורכבים שבסופם נפתח לו הלב האנושי לאהבת אמת, אהבה ללא תנאי שמאפשרת ריפוי כלל אנושי.

במפגשו זה עם "בית הנשמה","בית האהבה ללא תנאי", ו"בית הריפוי", נותר הוא עם הרגשה ותחושה של קדושה רבה. חווה הוא חום רב שמשתחרר לו מאזור הלב ובית החזה, תחושה חזקה של אהבה גדולה, של שקט, נחת והגעה לנחלה. רגעים נשגבים אילו מורכבים לתאור, כך לי הוא סיפר. ההרגשה היא כי קיימת לה בלב נקודה חמה, שממנה משתחרר לו ידע עתיק בכל רמות התודעה, אותו ידע הופך לריפוי של הלב, הגוף, הנפש והנשמה.


זכיתי ללוות את יוצא המסע בתהליך החלמה וריפוי, עד להגיעו לאיחוד, נחת, אהבה, שקט.....ואור.


באהבה גדולה ממני....


טלי כנפי  מטפלת אינטגרטיבית.

פסיכותרפיה בשילוב אומנויות, גוף-נפש-רוח, הילנג.

יוצרת ומנחת סדנת "הבית הפנימי".

www.spiralarose.co.il

 

פורסם בנמסטה:

http://www.namaste.co.il/articles/articletype/articleview/articleid/863/-/