Bookmark and Share

ענת ע.

טלי יקרה,


הגעתי לכאן ילדה קטנה ומפוחדת, מלאה בכאב ומכל דבר קטן מייללת.

הכאב העצום, הידיעה שאני חיה מתה ולמה דווקא אני

ולמה דווקא לי – אף אחד לא אוהב להיות, לראות ולחוש

אדם שנמצא במקום שחור בחושך מוחלט.

ואז הגעתי אלייך אישה אהובה-אמא אדמה.

נתת לי אדמה, נתת לי את הידיעה שזה בסדר, שאני נורמאלית ומלאה באהבה.

מלאת אותי בכוח, באמונה והבנה שאני מתחילה להיות בריאה,

ורוב העולם הוא שחולה ושוב אני זו שבסדר ולבכות זה מצוין

ולכעוס זה אדיר, להוציא את כל הרעל שאותי מרעיל.

עכשיו אחרי הסדנא השלישית כשאחורה אני מביטה,

רואה את הדרך שעשיתי ופשוט נושמת לרווחה.

יש עדיין כעס, יש עדיין עצב הוא חלק ממני וגם אותו

אני אוהבת, אבל יותר מכל יש בי שמחה ויש אהבה.

 ענת. ע.