Bookmark and Share

אבני דרך לחיים


הזנה נפשית בריאה יכולה לשנות חיים.
 


שנים ארוכות האמנתי בזוגיות וזאת למרות שלא ממש הבנתי את משמעות הדבר.

אני לא יכולה לומר שזכיתי למודל לחיקוי בנושא זה בחיי ועם זאת נכנסתי למסע, אולי המורכב ביותר באנושות וביחסי אנוש.

 

שנים רבות לאחר שהקשר האישי שלי התפרק, גיליתי את סודותיה העמוקים, השמחים, הבריאים של שותפות שאינה מובנת מאיליה, מעניינת, בונה, בריאה, תומכת, אוהבת, מלמדת, מעניקה,רואה ומפרגנת .

 

רק לאחר שנים של חקירה פנימית, הבנתי שאילו הייתי ניזונה ממזון נפשי, ריגשי ורוחני בריא בעברי, קרוב לודאי הייתי בונה בית מפואר, הן חיצוני והן פנימי שאין כדוגמתו, בית שבו שוכנת אהבה זוגית, כבוד הדדי, חברות נאמנה ושקט.

 

לצערי אבני הבניין אותן רכשתי ועימן יצאתי לדרכי, היו כבדות מנשוא. היה זה בטון אפור ללא צבעים, ללא שמחה או אחווה, ללא חיות, ללא אהבה. היה שם מוות פנימי שלי ושל כל בני משפחתי. לצערי, אלו היו יסודות של בניין שהתרסק עוד הרבה לפני בואי לעולם.

 

עם חומרי בניין כה לקויים, יצאתי לדרכי ללא הדרכה, מבלי לדעת דבר אודות הצפוי לי.

 

שיחזור ללא ידיעה מודעת.


בעשר השנים בהן נאלצתי ובחרתי להיות לבד ללא בן זוג, על מנת להתנקות מהפסולת הרעילה שקיבלתי בתחילת דרכי ו"העניקה" לי בסופו של דבר, במסווה, את אותו הדבר שגדלתי עליו בדיוק.

 

אם ניזונתם אף אתם ממזון "רעיל" נכונו לכם הפתעות רבות:  גילויים של הרס אישי ועצמי, מחנק פנימי, שנאה עצמית שמובילה לקשיים זוגיים, בלבול, בגידות, שקרים, רמאויות, מחלות בתוך חייכם.

 

כמה עצוב לדעת שלצד המתמטיקה, לשון, גאוגרפיה ואנגלית לא לימדו אותנו בבית הספר את משנתו  של האדם הבוגר ומה עליו לשנות ולהקריב עוד בילדותו ובנעוריו לפני הגיעו לגיל בגרות. לא לימדו אותנו את  החוקים של חיי הנפש, הגוף והנשמה.

 

מחיר החסכים בחיינו.


אילו היו מלמדים ומכינים אותנו לדבר האמיתי, קרוב לודאי היו מצילים אותנו מחיים ללא אהבה, ללא הקשבה, מחסכים ריגשיים, משנאה עצמית ושנאה לחיים, מחלות, בגידות שלנו בעצמנו ולאחר מכן באחר....מדוע שכחו לחזק ולעודד בתוכנו את הערך העצמי ולא לימדו אותנו, טוב ורע מה הם?! ההבדלים ביניהם וכיצד עלינו לזהות אותם בכל שלב בחיינו.

 

מדוע לא לימדו אותנו לזהות אלימות נפשית, פיזית או רוחנית? שכחו ללמד אותנו או להסביר לנו כי צעקות בבית, עלינו או על מישהו אחר בקרבתינו, זה לחטוף מכות פיזיות ונפשיות שהופכות לחומר גלם לשחזור בעתיד מבלי לדעת על כך. חומר גלם שנותר בזיכרון הנפשי והגופני שקיים בתוכנו.

 

מדוע לא הבהירו לנו כי במידה ועושים בנו שימוש נגד מישהו אחר או נגד עצמנו, אנו מאבדים את עצמנו  את זהותנו, את המרחב האישי שלנו ואף נמחקים כלל?!

 

נאמנות עצמית כבסיס לחיים.


מדוע שכחו ללמד בבתי הספר ובאוניברסיטאות  אודות "גבולות" ומה קורה כאשר חוצים אותם ושאנו  צריכים להיזהר גם "מזרים" או דברים דרמטיים אחרים וכי: מבטים שלא במקומם, נגיעות אסורות, חינוך אוסר/ מגביל/ חונק/ חוסם ומשתיק, חינוך מגונן ייתר על המידה, כולם בלי יוצא מן הכלל הם אונס נפשי, אונס של המרחב האישי והחופש לו נולדנו.

 

מדוע לא הכינו אותנו לכך שהחלפת תפקידים בינינו לבין הורינו היא הרסנית וזה מתכון מושלם לאובדן של עצמנו ושל התפתחות תקינה. שכחו לספר לנו כי ילד שלא זכה להיות ילד, כל חייו יופעל על ידי הילד שבתוכו מבלי לדעת ולא משנה כמה חשוב ומכובד הוא יהיה.

 

מדוע לא דאגו ללמד הורות תקינה מהי, ומי שלא עובר מבחנים לא זכאי "לתעודה", "לתואר" או כל דבר אחר וכך לא רשאי להביא ילדים לעולם או לגדלם מבלי שיוסמך כיאה לפני כן.

 

תארו לעצמכם לרגע באיזה עולם היינו חיים כיום?

 

מדוע לא דאגו לכך שנלמד להשקיע את עצמנו ואת מרצנו ואת אהבתנו במקום הנכון בו נוכל לצמוח ולהעניק פירות טריים ואיכותיים לעצמנו ולסביבתינו. כמו כן, שכחו לומר לנו כי את "המצרכים שרכשנו במכולת הביתית", אלו הם "המצרכים" שיש ברשותנו ואלו הן היכולות שיש לנו להעניק לעצמנו ולסביבתנו, וכי אין ביכולתנו להעניק משהו שמעולם לא קיבלנו, זכינו או רכשנו.

 

מדוע לא הסבירו לנו את הדבר הפשוט מכל, להיות נאמנים לעצמנו, לרגשותינו ולתחושותינו ולעולם לא לבגוד בעצמנו, להיות נשואים לעצמנו בטרם נינשא לאדם אחר.

 

מדוע לא כיבדו את האינטליגנציה הריגשית שלנו ולא אמרו לנו שחום, אהבה, חיבה, מגע, תקשורת הם מצרכים יקרים, ומזון נפשי-פיזי בריא ובונה באופן תקין את מי שנולדנו להיות ואילו קור, ריחוק, נתק, בעיות תקשורת, אלימות מכל סוג שהוא - אילו הם מצרכים רעילים.

 

מדוע על מנת להחלים ולגלות את עצמנו ולהעניק לעצמנו את הטוב ביותר מחדש ולהפוך לאינטגרטיביים ומאוחדים , עלינו לעבור שנים של טיפולים בעלי ערך רב ,שיעניקו לנו את כל מה שלא רכשנו או לא קיבלנו כיאה בעברנו.

 

לחיות ולנשום מחדש.


רק לאחר התפקחות מאשליות, שקרים ובגידות אישיים ובין אישיים, חברתיים ומשפחתיים, ניתן יהיה להתפנות מכל "הפסולת" הקיימת בתוכנו ושאינה מאפשרת למציאות תקינה ובריאה להתקיים בחיינו.

 

לאחר שנעשה כן, נוכל כמו תינוק שרק נולד, להתחיל חיים חדשים שבהם ניתנת לנו הזכות לבחור ולהעניק לעצמנו, בחירה חברתית, נפשית, זוגית, משפחתית, מקצועית - כולן תקינות.

 

מהותו של "תהליך פנימי" הינו לנקות ולוודא כי אנחנו מוזנים היטב, וכי מחבקים ומעריכים אותנו בעבור מי שאנו ולא בעבור מה שיש לנו לתת לעולם, לא פחות ממה שאנו מעריכים, מאמינים ואוהבים את עצמנו.

 

האובדן שלרובנו הוא קשה וכואב מפאת אובדן השליטה והגילויים השונים והמפתיעים שאותם אנו פוגשים, נכון הוא לנו דברים אותם עשינו לעצמנו מחוסר שליטה וידיעה, כי תת המודע שלנו משחזר את עברנו.

אובדן השליטה מגלה לנו אודותינו, את האמת של חיינו וזאת למרות שקשה וכואבת היא לרוב.

אנו נאחזים במה שמוכר וידוע, נשלטים על ידי דמויות בתוכנו מעברנו, זכרונות שונים, טראומות, משברים, קודים חברתיים וכל אילו אינם מאפשרים לנו לנשום ולחיות חיים תקינים ובריאים.

 

הדרך לשחרור ולחופש האמיתי של חיינו, נתון בידינו וביכולת שלנו לשרוד תהליך פנימי ארוך, קשה, מיגע אך מזכך של החומר שקיים בתת המודע שלנו בכל רמות התודעה  עד להעלתו להכרה.

 

הקדשתי את חיי, קרוב ל 15 שנים על מנת לשחרר את עצמי מההיסטוריה הקשה של חיי שלרוב במקום לקדם את חיי: היוותה מכשול, מגבלה , מחסום, הרס, סיכול וחבלה.

 

באהבה ממני ,


טלי כנפי מטפלת אינטגרטיבית,

יוצרת ומנחת סדנת "הבית הפנימי".

www.spiralarose.co.il